בס"ד

דיאטה לילדים, אבחון כללים וכלים

כשהתינוק שמן מכנים אותו "בונבון".. וזה חמוד ומשעשע, ולרוב באמת התינוקת די שמנמנים כי הם בתהליך גדילה מואץ, אמנם ככל שעולים עם גיל ו'התינוק' כבר איננו אך השמנמנות נשארה, זה כבר לא כ"כ חמוד ובטח שלא משעשע.                                                                                                                                  לכאורה נראה כי קשה להצביע על השמנה עתידית בגיל מוקדם מאוד, אך מחקר רחב היקף שנעשה בתחום זה בקרב 50,000 תינוקות בגילאי שנתיים עד שש מראה כי מי שחווה זינוק במשקל בגילאים אלו, נמצא בסיכון מוגבר להפוך לשמן.                                                                                                                                        הבשורה שמביא איתו המחקר היא שיש לבנות תוכנית התערבות כבר בגיל מוקדם, ולהקנות לילדים בקבוצות הסיכון הרגלים שישנו את "הגורל".                            לכן כדאי מאוד, בהתעורר חשש כזה, לעקוב ולמדוד את הגובה והמשקל בגילאים אלו, ואם נראה שהמדדים מצביעים על משקל עודף, יש לפנות לאיש מקצוע לקבלת ייעוץ\טיפול.

וכאן הורים היקרים אתם נכנסים לתמונה.

לפני הכל חשוב שנזכור שהמושג של דיאטה השתבש עם השנים, ובפרט בימנו שהמושג 'דיאטה' מתקשר עם מחלות ספציפיות כגון מחלות מטבוליות, דיאטה קטוגנית, השמנה קיצונית עם גורמי סיכון תדמית שלילית וכו'.                                                                                                                                                                    בהשמנה קיצונית בילדים (השמנה עם גורמי סיכון) יש צורך לפעמים להגביל במרכיבי מזון ספציפיים כגון כולסטרול או סוכר או מלח ואז זה יחשב כדיאטה, אך גם אז מומלץ שהמושג הזה לא יקבע בתודעתו של הילד.

כשמדובר בעודף משקל בילדים אין להשתמש במושג דיאטה שהרי  מדובר במושג שיכול להיתפס אצלם כשלילי, אלא יש להסביר להם שמדובר בתהליך תזונתי שמערב את כל המשפחה, כלומר כל המשפחה לומדת לאכול בצורה מאוזנת ונכונה, ביחד ובזכות הילד.

חשוב שלא לתת לילד את הרושם שמדובר בסוג של "מחלה", משום מומלץ להיות יצירתי ולהסוות את הקשר עם הקופ"ח\מרפאה, למשל, למצוא נקודת מפגש נייטרלית עם איש המקצוע ובטח שלא לצרף אותו לקבוצות תמיכה שונות. כדאי מאוד גם, בפעם הראשונה, להגיע לאיש מקצוע ללא הילד ולהתייעץ איתו איך להתחיל תהליך מתאים שיקדם את הנושא.                                                                                                                                                                                                    בסופו של דבר צריך לזכור כל ילד הוא שונה וכל משפחה וסביבה הם שונים.                                                         

נראה לי שהילד שלי משמין או סתם תחושה, מה עושים?

דבר ראשון שיש לעשות הוא לבדוק האם בכלל הילד משמין, או שפשוט נמצא בטווח אחוזונים גבולי אך עם נטייה קלה הקרובה לקצה המוגדר כעודף משקל.    אם אכן זה המצב ולאורך שנים קצב הגדילה נשמר, אין צורך להיכנס לתהליך של דיאטה, אלא להעדיף תהליך של הטמעת הרגלים נכונים, להקנות לילד לאט לאט מושגים מעולם התזונה הבריאה וכן ללמד אותו לקרוא תוויות מזון וזה אמור להספיק בהחלט, אולם אם ניכרת מגמת השמנה והילד מטפס בעקביות למעלה אז באמת צריכים לעשות משהו בנידון.

להלן מספר גורמים שצריך לשים לב אליהן לפני הכל, באופן כללי צריך לעקוב אחר המזון שהילד צורך ולנסות להבין ממה הוא משמין ולכן עלינו לבדוק:                                                                                                                               

א. את איכות האוכל בבית, במוסד הלימודים, אכילה בחוץ, או אצל סבתא, דודה, חבר וכו'.                                                                                                                      ב. לשים לב על הרגלי האכילה והשתיה, כמות צריכת השתייה המתוקה ביום\ בשבוע, ממתקים\ חטיפים, מטוגנים אוכל שמן כגון גבינות שמנות, עוגות קצפת, בצקים למינהם וכו'.                                                                                                                                                                                                                                               ג. להקפיד על לפחות 9 שעות שינה, זה חשוב מאוד לקצב חילוף החומרים, לגדילה בריאה, מועיל מאוד לריכוז וזיכרון, וכמובן ניצול טוב יותר של מאגרי השומן.  ד. לנסות להבין עד כמה הילד אוכל כשהוא רעב באמת, או שלא מעט פעמים הוא אוכל מסבות שאינן קשורות לרעב כגון אכילה רגשית, סיבות חברתיות, שעמום וכו'.                                                                                                                                                                                                                                                           ה. להתבונן בכמויות של האוכל והשתייה, ולזכור תמיד שישנה משיכה טבעית למתוק ומלוח ולכן הרבה פעמים מגזימים בכמויות.                                                                                               

חשוב לנסות עד כמה שאפשר לאבחן את נקודות החולשה ועל פיהם להתאים את הפיתרון, וכלל ברזל יהיה בידנו, ברגע שהילד מרגיש שמנענו ממנו אוכל שהוא אוהב, לטווח הארוך הוא לא יצליח, ואם לא יצליח או שלא יושגו התוצאות שרצה או שציפו ממנו, יפגע הביטחון העצמי שלו ואיתו ביחד גם תרד המוטיבציה, ויתכן אף שתתפתח אצלו תגובה רגשית שתפריע לו ותגרום לבולמוסים מאוחר יותר.

דבר נוסף, כדאי מאוד שלא להכין תפריט לילד, אם אצל המבוגרים ישנו קושי בולט להיצמד לתפריט, אז כל שכן אצל ילדים, תפריט זו משימה קשה.                     מה שכן צריך לעשות פשוט להרחיב בפניהם את מגוון המזונות המותרים, לדבר על כמויות, זמני אכילה, קצת טיפים להתמודדות חברתית, ובעצם להעצים את העובדה שהילד "שומר על תזונה בריאה".                                                                                                                                                                                                    ישנה חשיבות גדולה לארוחות משפחתיות משותפות שבהם מוגש מזון בריא ותוך כדי גם מדברים על כך, זה מותיר זכרונות טובים וחזקים אצל הילד, ובין היתר מעניק לו תחושה טובה שהוא לא יוצא דופן. מנסיון שעברנו עם ילדים נראה כי מעצם העובדה "שהבית איתו", הרגלי התזונה והאכילה המשפחתיים השתנו, אין בבית אוכל לא בריא וכו', כבר הילד יחווה ירידה במשקל, ולא פחות חשוב, מתוך סביבה תומכת.

איך מתחילים?

לא כל עודף משקל הוא בהכרח לא בריא!                                                                                                                                                                                                 פעמים שמדובר בגנטיקה ופעילות הורמונאלית שגם אם נאכל בריא ומבוקר, תמיד נמצא את הילד באיזור האוחוזונים של משקל עודף.                                           חשוב לזכור שהגנטיקה גם קובעת את צורת הגוף וחלוקת איזורי אגירת השומן, ולכן מוכרח להתייעץ עם איש מקצוע בכדי לאבחן במה מדובר, ואם צריך בכלל להתחיל תהליך כלשהו, ואיזה.                                                                                                                                                                                                                        והיה והוחלט על התערבות ושינוי, והחלטנו שיש צורך לעבוד עם הילד על נושא התזונה וליצור תהליך של שינוי ולמידת אכילה בריאה עבורו, עלינו להיות ערניים לנקודות הבאות:                                                                                                                                                                                                                                                      - מאפשרים לו להמשיך לאכול אוכל בריא בהקשבה לרעב ולשובע,                                                                                                                                                                - לשמור על בריאותו הנפשית, לעודד תחושת ביטחון ודימוי גוף חיובי,                                                                                                                                                            - חשוב שנשדר לילד שאנו אוהבים אותו ללא קשר למשקל.                                                                                                                                                                         יש קושי לא קטן ביישום העצות הללו, אבל בהדרכה נכונה מרוויחים לפני הכל את הקשר הנכון והבריא עם הילד!

האם ילד\ילד גדול, נער, נער מתבגר הם אותו דבר?

כאשר מדובר בילדים קטנים 6-7 בד"כ הם מוכנים להיכנס לתהליך של משמעת תזונתית מתוך משחק ופרסים וחוויה משפחתית, כלומר תהליכי התגברות ותמלוגים בהתאם באוירה של סביבה תמכת, והכל כמובן תוך כדי הצבת יעדים לפי יום או שבוע.                                                                                                                 אסור לשכוח שעיקר השינוי צריך להגיע דוקא מההורים שהם יקבלו מידע והכוונה איך לעזור לילד להצליח, וצריך לזכור- ההצלחה תבוא כאשר ההורים יפנימו שזאת עבודה ואחריות שלהם ולא של הילד.                                                                                                                                                                                                     

לפני שמתחילים יש לבצע הערכה מקצועית שאכן הילד סובל מקצב עלייה גבוה המראה על מגמת השמנה, או שקיים כבר עודף משקל שהולך ומוסיף, וכן לבדוק שאין בעיות בריאות נוספות שדורשות התייחסות רפואית, כגון בדיקות פעילות הורמונלית.                                                                                                              נקודה נוספת, חשוב להסביר לילד את ההבדל והשוני בינו לבין שאר הילדים, מבחינת כל אחד והקושי שלו, כלומר שלכל אחד יש את הקושי שלו, למשל, קושי בקריאה, בכתיבה, בראיה (צריכים משקפיים) וכו', וכל אחד מהם צריך עזרה לזמן מסויים עד שיתגבר על הקושי, אז גם אתה חמוד, צריך קצת עזרה ללמוד איך לאכול יותר פירות וירקות, יותר שקדים ותמרים ופחות ממתקים וכן הלאה, והכל צריך להיעשות ע"י הסבר מותאם לגילו והבנתו של הילד.

בגיל הנערות בד"כ הילד יותר בשל ומבין, אפילו מעצמו, את הצורך והחשיבות של שמירת משקל תקין.                                                                                                    עד גיל 12-13 הילד אוכל לרוב בבית, וההורים הם האחראים על אופי המזון המוכנס הביתה ועל צורת הבישול וכו', ולכן על ההורים לקחת אחריות ולהיות שותפים מלאים בתהליך הדיאטה של הילד, בכל מה שתלוי בהם.                                                                                                                                                             צריך לזכור, כיון שבגיל זה המודעות העצמית גדולה יותר ואיתה גם השפעת הסביבה, לכן חשוב מאוד לעקוב אחר הילד ולשים לב שאינו נכנס לתהליך של דיאטה קיצונית שתוביל אותו חלילה לבעיות אכילה.                                                                                                                 

לסיכום עד כאן, כבר הבנתם שהשינוי מוכרח להגיע תחילה מברור המצב, לאחר מכן ברמת משפחתה\סביבה, ובאופן הדרגתי להעביר את האחריות לילד.            הערה חשובה- ככל שנדע ללמד את הילד להשתמש בדוגמאות מעבודת ה' שלו שעל ידה הוא לומד ויודע לדחות סיפוקים, כגון ההקפדה בין בשר וחלב, אכילה של כשרות מהודרת, זהירות בהלכות שבת וכו', כך הילד ילמד לדחות חשקים למזון שאינו בריא, ולהימנע מלאכול כשאינו רעב, ואף להתמודד עם לחצים סביבתיים סבירים.                                                                                                                                                                                                                                          אפשר גם בהחלט לעודד את הילד ולומר לו שבזכותו כל הבית הפך לבריא יותר, ובעצם להעניק לו תחושת מנהיג ומוביל את המהפכה, והוא הדוגמה של כל הבית, שכויי'ח!

הטעויות הנפוצות בדיאטה עם ילדים

להלן בקצרה כמה טעויות שדי בקלות נוטים לעשות אותם מחוסר ידע ותשומת לב, ובאופן כללי, כל מה שלהפך מן הטעות, שם נמצאת ההמלצה והעצה הנכונה.                             

א. אין להפלות בין האחים, למשל, שהם יאכלו פיצה והילד "המסכן" יסתפק בסלט חי, או ש"הרזה" יקבל ממתק ו"השמן" יקבל תחליף משעמם, ואולי גם קצת טעים.                                                                                                                                                                                                                                                                      ב. אסור להיות הורה "שוטר" המפקח על כל ביס ועל כל קלוריה שהילד מכניס, מרבה להגביל ואומר מתי לסיים את האוכל, או שמוזג מעט מלכתחילה, אסור לחשוב ולהיות בטוחים שאנחנו יכולים לשלוט בילד, בקיצור לא להיכנס לו לצלחת!                                                                                                                                     ג. אסור לצאת בהכרזות, "מהיום אין מתוק בבית, אין מיצים, מהיום אוכלים רק בריא, רק מים..", זה מכניס ללחץ ואף מפחיד קצת מפני העתיד..                             ד. אין "להפיל את כל האחריות" על הילד, ובטח שלא להשמיע לו את זה, או לגרום שיוכל להבין מההורים שמעתה הוא אחראי על ההצלחה או חלילה על הכישלון, וכמו כן להימנע מאמירות שיכולות להישמע כחוסר אמון ביכולת הילד להתמודד עם האתגר שלפניו.                                                                                      ה. לא להחליט עבורו מתי הוא שבע, רעב, מתי אכל פחות או יותר מידי, ובטח שלא להציע לו לקום מהשולחן, מומלץ גם לא להציע לו לקחת איזה ירק חליפי, כי לרוב יסרב ויעלב.                                                                                                                                                                                                                                                    ו. לא להעיר לו בארועים ומסיבות, או ליד אנשים זרים, כולל קרובי משפחה, גם לא הערות "ללא מילים".                                                                                                  ז. מן הסתם יהיו פעמים שהילד יחרוג ממשטר הדיאטה, אך בכל אופן אין להשתמש בזה כנגדו כדי להחזירו למסלול, ולכן אסור לומר לו בשום צורה משפטים כמו " אמרתי לך שהלאפה\פיצה הייתה מיותרת.., או "אם היית מקשיב ומפסיק לשתות מיצים המכנסיים כבר מזמן היו עולות עליך.., אל תתפלא אם יקראו לך שמן, אתה לא מפסיק לאכול..".                                                                                                                                                                                                                     ובטח שלא לזרות לו מלח על הפצעים כאשר חוזר הביתה ואומר בעצב שכינו אותו "שמן".                                                                                                                     ח. הכלל הוא לשים לב שלא יהיו באמירות שלנו, ההורים, משמעות של טענה או אשמה, אלא מנוף להצלחה ולהתגברות על קשיים, ככל שיהיו.                            ט. חשוב מאוד שאנו ההורים נהווה דוגמא אישית, ולהיות מודל לחיקוי, ע"י שנתנהג נכון בכל ענייני התזונה, לכל הפחות בפני הילד.                                                  י. לא להתנות עמו תנאים "אם תאכל את... תקבל את ..." זה לא מקדם לשום מקום.                                                                                                                               יא. ייעוץ בודד של איש מקצוע כזה או אחר, טיפים משכנות שהצליחו עם ילדיהן, תוספי מזון, פתרונות בשוק החופשי וכיוצא בזה, כל אלו נועדו לכישלון, חייב תהליך יסודי והדרגתי מלווה באיש מקצוע. וכן זה עולה כסף! כמו כל דבר אחר, אך יש לזכור- אנו קונים איכות חיים!                                                                            יב. לפעמים לא רוצים "להעניש" את שאר אנשי הבית ולכן משאירים בבית, ועדיין מכניסים שתייה מתוקה בכמות מופרזת, ממתקים זולים, חטיפים, בצקים ומלוחים, וממש גורמים ליסורים לילד המתמודד עם עצמו ומשקלו.

 

לעולם נזכור שכל תהליך של ירידה במשקל או שמירת משקל תקין עם הרכב גוף בריא, ללא פעילות גופנית מותאמת, נועדה לכישלון, אין כאן המקום להרחיב בחשיבותה הרבה של הפעילות הגופנית והשפעתה הרבה על בריאות הגוף ואיכות החיים, אלא די שנבין שהצלחה של כל תהליך תזונתי כזה או אחר לטווח הארוך תלויה באופן ישיר בפעילות הגופנית שהאדם עושה. ולכן באחריות ההורים לדאוג שהילד יהיה פעיל ו"זז", משחק הרבה, חוגים, להעדיף אופניים רגילות וכו'.